עצירת אובדן החום: מדוע חשובות כיסויי הקרמיקה לגלאי ה-IR
אם אתם מנהלים מפעל לייצור שבבים, אתם יודעים איזו בעיה זו מהווה. אתם מנסים להפחית את הפגיעה הסביבתית שלכם, אך בעיקר, הבעיה נובעת מדבר אחד – אובדן אנרגיה.
אחד המקומות הסמויים ביותר שבהם אנרגיה אובדת הוא בקצוות של גלאי ה-IR. אם אתם משתמשים בכיסויים מתכתיים, אתם למעשה מאפשרים לחום להימלט החוצה מהמערכת.
זה בדיוק המקום שבו כיסויי הקרמיקה נכנסים לתמונה. הם לא רק מחזיקים את החלקים במקומם, אלא גם פועלים כחומה שמונעת מהחום להתפשט לחלקים אחרים של המכונה.
התמודדות עם החום
מתכת טובה להרבה דברים, אך היא גרועה מאוד במניעת אובדן חום. היא פשוט מאפשרת לחום לעבור דרכה. אנחנו משתמשים באלומינה או זירקוניה ברמת טוהר גבוהה, מכיוון שהם אינם מאפשרים מעבר של חום.
זה יוצר הפרדה בין הצינור החם לבין החוטים החשמליים. כשאתם משתמשים בהספק גבוה, רק ההפרדה הזו מונעת מהחוטים להימס.
בנוסף, חומרים קרמיים יכולים לעמוד בתנאים קיצוניים. במפעלים “ירוקים”, רוצים להגיע לטמפרטורות הרצויות במהירות. חומרים קרמיים מאפשרים לגלאי לפעול בטמפרטורות גבוהות יותר, מבלי שהמערכת תינזק.
המסקנה הסופית
בסופו של דבר, העניין הוא כמה קילוואט-שעה נדרשים לכל שבב. חשבו על זה: אם 10% מהחום שלכם נאבד מהקצוות, אתם משלמים על אנרגיה שאתם בכלל לא משתמשים בה. על ידי שימוש בכיסויים קרמיים, ניתן להפחית את כמות האנרגיה הנדרשת, ועדיין להשיג את אותה טמפרטורה על השבב. זה טוב גם לכדור הארץ וגם לתקציב שלכם.
החיסרון (כי תמיד יש אחד)
החיסרון הוא שחומרים קרמיים הם שבירים. בניגוד למתכת, הם לא יתעקמו רק בגלל שהטכנאי יהיה קצת יותר אגרסיבי בהרכבת הגלאי. הם עלולים להישבר. חייבים להיות מדויקים מאוד בבחירת הגדלים. אם ההתאמה לא מדויקת, עלולה להיות בעיה. אם ההתאמה קפדנית מדי, הכיסוי עלול להישבר מיד כשהוא מתחיל להתרחב בגלל החום.
העצה שלי? השתמשו במערכת הרכבה גמישה. זה נותן לצינור הקוורץ מקום להתרחב, מה שמונע שהחומרים יישברו.